ביצועים של עשירון עליון של VCs בהישג יד

ליאור אלקן, מנהל מועדון המשקיעים M-Fund club 563
עד כמה השקעות הון-סיכון באמת מסוכנות ואיך אפשר לתמוך בסטרטאפים בתחילת הדרך ועדיין לצפות לתשואה גבוהה, ובכל מצב שוק.

להשקיע בסטרטאפ זה מרגש. אנג׳לים רבים נהנים מהתמיכה ביזמים שיוצרים יש מאין, לוקחים חלק במסע - ברכבת ההרים המשוגעת הזו גם אם לא כנהגים בעצמם, מסייעים במימון לעיתים גם בהדרכה. כל השקעה כזו מסוכנת מטבעה, והמוטיבציה שלנו כמשקיעים, מלבד אולי לפלפל שיחות סלון, היא התשואות המטורפות שניתן להשיג - כגודל הסיכון כך גודל ה-reward אומרים, במיוחד אם משקיעים בסטרטאפים בשלבים הראשונים.
ואכן, החציון של קרנות הון סיכון שקמו בין השנים 2017 ל-2021 נהנו מ-IRR של למעלה 20% בעוד שה-IRR הממוצע של מדד S&P500 בעשור שקדם עמד רק על 10.4% (לפי PitchBook Data, Inc., נכון לסוף 2022)
יחד עם זאת, השקעה בהון סיכון דורשת סבלנות רבה, שכן הערכות התשואה מתבססות על הערכות שווי שקרנות העניקו למניות הסטרטאפים, אך לרוב השקעות אלו הן ״על הנייר״ ואינן נזילות. יש להמתין לעיתים שנים ארוכות עד למימוש ההשקעה, ונשאלת השאלה האם התשואה המיוחלת שווה את הסיכון והחוסר בנזילות. נכון לסוף 2022, כשמסתכלים על ביצועים של העשירון העליון של קרנות הון-סיכון מ-Vintage של 2014 וקדימה, ה-IRR נע בין 35% ל-55%, כך שאני מאמין שאם משקיעים נכון בסטרטאפים, התגמול שווה ועוד איך.

 (לפי PitchBook Data, Inc., נכון לסוף 2022).

נציין שברמת המאקרו בשנים האחרונות המכפילים של חברות הייטק נסחרות הלכו וקטנו, נצפתה עליית ריבית, ומשקיעים רבים העדיפו לשבת על הגדר. כתוצאה, חברות רבות בשוק הפרטי איבדו מערכן המוערך, ולכן בשנה האחרונה נצפתה ירידה בביצועי קרנות הון-סיכון. בשל המצב הקיים, אנו רואים יותר ויותר הזדמנויות השקעה עם הערכות שווי הגיוניות לרמות הסיכון. בנוסף, בשל מגמת ההתרחבות המוניטרית, אנו צופים לפוטנציאל גדילה עודף לאותם סטרטאפים חדשים שנוצרים כיום.

אנו רואים קורלציה בין הערכות שווי של חברות נסחרות לבין הערכות שווי של סטרטאפים בשוק הפרטי שעוקב ע״י גזירה אחרונית. לכן תמיד מנהלי הון סיכון מקצועיים בעשירון העליון יודעים לספק תשואה עודפת אטרקטיבית, בהשוואה למדד ה-​S&P500, גם בתנאי שוק קשים, במיוחד אם לא השתתפו בעסקאות עם הערכות שווי מנופחות.

מקור: https://pitchbook.com/

כיצד מתחילים או משתפרים בהשקעות בסטרטאפים?

משקיעים פרטיים רבים מבקשים להתייעץ עימי כיצד נכנסים לעולם הזה, תשובתי היא שלפני שבכלל שואלים איך, כל משקיע צריך לשאול את עצמו בכנות - אם אפסיד את כל הכסף שהשקעתי, עד כמה זה יציק לי ועד כמה זה עלול לפגוע באיכות החיים שלי.

אם התשובה שלכם זה שהשמיים יפלו אם תפסידו את הכסף - פשוט אל תכנסו לתחום הזה.

זאת הסיבה שתמיד רצוי להקצות רק חלק מההון להשקעות בסטרטאפים, וכל אחד מקצה אחוז מסוים לפי העדפות רמות הסיכון שלו. גילוי נאות - אני באופן אישי שמתי את כל יהבי רק על השקעות בסטרטאפים, אבל זה רק בגלל שאני מקצוען בתחום :).

העצה השנייה, והיא חשובה לא פחות, זה לעולם לא לשים את כל הביצים בסל אחד. אם החלטתם להשקיע ב-asset class הזה, אז תדאגו לפזר את ההקצאה שלכם בכמה סטרטאפים על מנת לנהל את הסיכון באופן טוב יותר. גם השקעה בסטרטאפ מבטיח עלולה להסתיים במפח נפש, לכן היו זהירים ונהלו פורטפוליו של השקעות בתוך סגמנט ההון סיכון.

קו מנחה נוסף שחשוב להפנים זה שכדי להצליח בתחום ההון סיכון נדרשת מומחיות. זה נשמע אולי מובן מאליו, אבל הלכה למעשה זה משהו שהרבה אנג׳לים, במיוחד בתחילת הדרך, נופלים בו.

 

אז למה לא להשקיע בקרן הון סיכון וזהו?

משקיעים פרטיים רבים מעדיפים להשקיע בסטרטאפים ישירות ולא להשקיע את כספם בקרן הון סיכון שתנהל את הפורטפוליו עבורם. לכך מגוון סיבות כמו הסיפוק של אנג׳לים בבחירת הסטרטאפים בעצמם, או בעבודה מול היזמים, הימנעות מתשלום עמלות, או מתחושה, הייתי אומר לפעמים אשליה, שהם יוכלו להשיג תשואה גבוהה אם יפעלו באופן עצמאי.

פעמים רבות אני פוגש פמילי אופיסס או משקיעים פרטיים שניסו להשקיע בעבר בסטרטאפים, ולאחר שנכוו והפסידו את הכסף הגיעו למסקנה ״הבלתי נמנעת״ שהשקעות בסטרטאפים זה תחום בעייתי שלא שווה להיכנס אליו. יש איזושהי קונספציה מוטעית שהשקעות בסטרטאפים זה commodity, אבל האמת היא כמו שלא הייתם לוקחים מישהו רנדומלי שיבנה לכם מטבח עם אפס הבנה וניסיון בנגרות, כך זו טעות לחשוב שכדאי להשקיע בסטרטאפים מבלי באמת להבין ולהתמקצע בעולם הזה. השקעות בסטרטאפים על אף הסיכון האינהרנטי רחוקות מלהיות רולטה!

גם אם משקיע פרטי מגיע בסוף למסקנה שנכון לו להשקיע בקרן הון סיכון, גם פה יש אתגרים, שכן קרנות רבות לא מצליחות לקיים את הבטחתן לתשואות נאות, וצריך לדעת איך לבחור את הקרנות הטובות יותר. אין דווקא קורלציה בתחום הזה בין יכולת הקרן לגייס ממשקיעים לבין היכולת המקצועית של הקרן לבצע השקעות טובות, מההיכרות האישית שלי הייתי אומר שיש אפילו יחס הפוך, לראיה ממצאי דו״ח מ-2021 של ועדה שמונתה ע״י רשות שוק ההון הצביעה כי ״ההשקעות של גופים מוסדיים ישראליים בקרנות השקעה פרטיות (PE) בעשור… הניבו תשואות נמוכות מאלה שאפשר היה להשיג במדדי מניות מרכזיים בארה"ב כגון מדד ה-S&P500 ומדד ה-NASDAQ… ." קרנות הון סיכון (VC) שבהן השקיעו גופים מוסדיים ישראליים פיגרו משמעותית אחרי מדדים אלה״.

מה גם שאנג׳לים רבים, בניגוד לגופים מוסדיים, עדיין מוגבלים בהון שלהם, ולא מסוגלים, או לא רוצים, להתחייב לשנים קדימה להעמיד את ההון הגבוה הנדרש להשקיע בקרנות מובילות.

האתגרים בהשקעות ישירות והמענה האולטימטיבי שנגיש מתמיד.

הסיבה לסיכון הרב בהשקעות ישירות של אנג׳לים היא העובדה שרובם לא עובדים בזה, ובדרך כלל ההזדמנויות הזורמות לפתחם הן אקראיות ועל בסיס היכרויות בין מכרים. אם לאנג׳ל אין מומחיות בתחום מסוים שבגינו יזמים עולים אליו לרגל, או איזושהי רשת קשרים מיוחדת, כנראה שהסיכויים להרוויח נגדו. אפילו אם אנג׳ל הצליח בהשקעה או שתיים, צבר שם או שפיתח נגישות מיוחדת, עדיין - השקעות בסטרטאפים זה לא המקצוע שלו. נדרשת עבודה סיזיפית כדי לייצר נגישות לשורה איכותית של סטרטאפים ונדרשת מומחיות לבחון ולהחליט היכן כדאי להסתכן.

אתגרים נוספים שיש לאנג׳לים הם היכולת לדאוג לאינטרס שלהם כבעל מניות קטן, הזמן הנדרש ללוות ולתמוך ביזמים, וכמובן איך לגרום לסבב לקרות - לא תמיד משקיעים פרטיים אוהבים להתעסק במו״מ מול היזמים או יכולים להוביל עסקה עם סכום יחסית קטן.

מועדון משקיעים M-Fund Club שהקמתי לפני יותר מ-4 שנים נועד לתת מענה לכל האתגרים העומדים בפני משקיעים פרטיים. בזכות המועדון אנו תומכים במשק הישראלי ומצליחים ליצור מאפס חברות שמובילות את הקטגוריות שבהן הן פועלות. אנו גאים בכך, שאולי לראשונה, ביצועים של עשירון עליון של קרנות הון-סיכון מונגשים לקהל האנג׳לים.

המאמר נכבת על ידי ליאור אלקן, מנהל מועדון המשקיעים M-Fund Club, איש הון סיכון מנוסה שמנגיש השקעות בסטרטאפים פורצי דרך לאנג׳לים ומשקיעים כשירים.

לפרטים נוספים: info@mfundvc.com